החלטה בתיק עמ"ת 1032-05-12

1.         לפניי ערר על החלטת בית-משפט השלום (כב' השופט א' רובין), במ"ת 34541-03-12, מיום 30.4.12, לפיה החליט לשחרר את המשיב ממעצרו בתנאים של מעצר בית מלא בבית הוריו בעיר העתיקה בירושלים, הפקדה במזומן של 3,000 ש"ח וכן התחייבות עצמית שלו ושל שני ערבים צד ג' בסך 12,000 ש"ח כל אחד.

2.         בכתב האישום נטען, כי המשיב ואחרים היו חברים בארגון שנקרא "שבאב אל-אקצה" (להלן: " הארגון"). בכתב האישום נטען, כי מדובר בתנועה דתית ששמה לה למטרה להגן על מסגד אל-אקצה ולשמור על המקום כמתחם מוסלמי בלבד. התנועה פועלת למימוש מטרתה על-ידי פעילות דתית וכן על-ידי הפרות סדר ופעילות אלימה בהר הבית, וזאת במטרה לפגוע בריבונות הישראלית ולמנוע כניסת יהודים להר הבית. ביום 28.8.11 הוכרה התנועה כתנועה בלתי חוקית.

3.         ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיב והאחרים בקשה למעצר עד תום ההליכים. במסגרת הבקשה נטען, כי חברותם של המשיבים בארגון הנה בלתי חוקית, בלתי מותרת ומלמדת על מסוכנות גבוהה לבטחון המדינה, ועל-כן קמה נגד המשיב והאחרים עילת מעצר הקבועה בחוק.

4.         במסגרת הדיון שהתקיים לפני כב' השופט רובין התנגדה העוררת לשחרור המשיב לחלופת מעצר. בבית-משפט קמא הוצגו ראיות המצביעות על-כך שקיימות ראיות לכאורה לפעילות המשיב במסגרת הארגון, בין היתר, פעילות באינטרנט הקוראת לאנשים להגיע למתחם הר הבית כדי למנוע כניסת יהודים למקום. השופט רובין קבע, כי אכן קיימות ראיות לכאורה לחברות בארגון וכי קיימת עילת מעצר וחזקת מסוכנות שלא נסתרה. הוגשה לבית המשפט, במסגרת חומר הראיות, חוות-דעת מומחה הקובעת כי הפעילות בארגון מהווה תשתית לפעילות צבאית ובטחונית הצומחת על רקע פעילות זו.

5.         בית המשפט קמא קבע, כי מחומר הראיות והאמור בכתב האישום עולה המסוכנות הנשקפת מהמשיב והאחרים, כאשר המסוכנות נובעת מנוכחותם בהר הבית והשתתפותם בפעילות הארגון.

6.         בית המשפט קמא סבר, כי ראוי לבחון חלופת מעצר אשר תנטרל באופן סביר את יכולת המשיב והאחרים לפעול במסגרת הארגון, כפי שפורט לעיל.

7.         במסגרת בחינת חלופת המעצר ערך שירות המבחן תסקיר מעצר שהוגש לבית המשפט. תסקיר המעצר היה חיובי ביותר. שירות המבחן התרשם מרמת מסוכנות נמוכה מאוד אצל המשיב. שירות המבחן לא מצא קווים עברייניים אצל המשיב והיה סבור כי חלופה של מעצר בית בבית הוריו של המשיב בפיקוח אביו ואמו היא חלופה שיש בה כדי לנטרל חשש שהמשיב יחזור על מעשיו.

8.         עיקר החשש שמעלה בא-כוח העוררת הוא הקרבה שבין מקום מעצר הבית לבין הר הבית, כך שהמשיב יוכל בנקל לחזור על מעשיו.

9.         יוער, כי התקיים בבית משפט זה דיון בו הוגש ערר על-ידי העוררת כנגד משיבים אחרים, שהם נאשמים יחד עם המשיב שלפניי בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום, זאת לאחר שבית משפט השלום שחרר משיבים אלה לחלופת מעצר מבלי שביקש תסקיר מעצר. הערר נדון לפני כב' השופט א' פרקש שהתייחס, בין היתר, למהותו של הארגון, למטרותיו והמסוכנות העולה מעצם החברות בארגון שכזה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר מבחינה זו שלא עמד תסקיר מעצר לפני בית משפט השלום והורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום לאחר שיינתן תסקיר מעצר כנגד המשיבים.

10.       באשר למשיב שלפניי, עיון בתסקיר המעצר מלמד כי הוריו הם בני 48, שניהם אינם עובדים והם נמצאים בבית המגורים בכל שעות היום. האב אמנם סובל ממחלת נפש, אך הוא נמצא בטיפול והוא כרגע במצב נפשי מאוזן ויציב. עוד עולה מהתסקיר כי המשיב סר למרות הוריו. כמו כן נאמר, כי האם היא דמות דומיננטית וחזקה במשפחה. שירות המבחן מציין כי בין המשיב לאביו קשר חזק. לא נמצאו על-ידי שירות המבחן אצל המשיב דפוסי חשיבה או התנהגות עבריינית מגובשת.

11.       סבורני, כי היה זה ראוי לאור האמור בתסקיר שירות  המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שיהא בה כדי להבטיח את העובדה שלא יחזור על מעשיו. לעניין זה יודגש, כי כנגד המשיב לא הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרעות או עבירות אלימות. כתב האישום עוסק בעבירה אחת של חברות בארגון לא חוקי.

12.       משכך הם פני הדברים, היה אכן ראוי לקבל את המלצת שירות המבחן. הקושי הנעוץ בהמלצה הוא מקום חלופת המעצר שאכן קרוב להר הבית. יחד עם זאת, נראה לי כי לאור אופיו של המשיב, כפי העולה מתסקיר המעצר, וכן העובדה כי מדובר בשני הורים שישגיחו עליו בו זמנית, ולאור יתר התנאים שקבע בית המשפט, יש לשחרר את המשיב בתנאים שנקבעו ולא ראיתי מקום לשנות מהחלטת בית-משפט קמא.

ניתנה והודעה היום י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 במעמד המשיב ובא כוחו וב"כ העוררת.